על השאלה מתי ולמי כדאי לערוך צוואה ראו בפוסט שלנו: מי צריך לעשות צוואה.
סוגי צוואות
ישנן צוואות מסוגים שונים. לכל צוואה נקבעו בחוק דרישות שונות.
צוואה אישית
צוואה זו חייבת להעשות בכתב יד המצווה, לשאת את חתימתו ותאריך.
אין זה מומלץ לערוך צוואה שכזו שכן בעת עריכת צוואה יש לדעת היטב מה ההשלכות של ההוראות שנקבעות בה (למשל היבטי מיסוי ), יש גם נכסים שאי אפשר לצוותם כמו דיירות מוגנת, ויש נכסים שאם מצווים אותם בצוואה יש לעשות עוד פעולות כדי שההוראה תתפוס. גם הנוסח חייב להיות מצווה וחד משמעי כדי שלא יהיו אח”כ מחלוקות בין היורשים על פרשנות של הכתוב, מחלוקות שיובילו לדיונים בבתי משפט. עריכת צוואה היא ענין לעו”ד שזו מומחיותו.
צוואה בפני רשות
בסוג זה של צוואה ניכללת האפשרות לעשות צוואה בפני נוטריון. צוואה זו דומה לצוואת עדים אך במקום שני עדים היא נערכת בפני נוטריון /רשות .
צוואה בע”פ (צוואת שכיב מרע)
שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו. דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
צוואה זו בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
צוואה בפני עדים
זו הצוואה הנפוצה ביותר. צוואה זו נערכת ברב המקרים ע”י עו”ד לאחר שהמצווה מביע בפניו את רצונותיו ומתייעץ עימו על הפתרונות ההולמים לרצון המצווה. עוה”ד עורך את הצואה עבור המצווה . הצוואה נחתמת בפני המצווה ובפני העדים וכל השלושה חותמים זה בפני זה בו זמנית ומאשרים זאת בצוואה עצמה.
הצוואה: פרי רצונו החופשי של המצווה
הצוואה תקוים רק אחרי מות המצווה. המצווה רשאי לצוות ככל העולה על רוחו ואינו חייב לענות על ציפיות הסובבים אותו. זהו כנראה המקום היחידי של חופש מוחלט שכן איש לא יוכל לבוא אל המצווה בטענות אחרי שילך לעולמו.
ישנם מצווים המשאירים את רכושם אפילו לחתול או לכלב שלהם כדי להביע את תחושת האכזבה שספגו בחייהם, ישנם שמקימים קרן למטרה מסוימת או תורמים את כסף למטרה ראויה לדעתם. ברב המקרים האנשים מצווים את רכושם לבני משפחתם הקרובים ביותר. (ראה הפוסט באתר זה “צוואה באיזה מקרים צריך לערוך”).
הצוואה הדירה
הדבר המהותי ביותר בצוואה הוא היותה הדירה. לעולם המצווה יכול לחזור בו ממה שציווה, לשנות את הצואה או לבטלה. ולכן אם מישהו הבטיח שיוריש את כל רכושו לאדם מסוים או למטרה מסוימת, יכול להתברר לאחר מותו שמאז שנערכה אותה צוואה המצווה ערך צוואה אחרת בה ציווה את רכושו לאדם /מטרה שונה.
להדירות הצוואה יש חריג והוא הצוואה ההדדית.
כשרות המצווה:
אין בארץ מיגבלת גיל על עריכת צוואה. גם אדם בן 120 שנה יכול לערוך צוואה. ואולם, עריכת צוואה היא רק למי שכשיר לכך. ולכן, אם יש חשש שבעתיד, לאחר מות המצווה, תיטען טענה כי המצווה לא הבין מה הוא עושה או לא היה כשיר לערוך צוואה למשל מפאת גילו או מפאת מצבו הבריאותי, מומלץ בעת עריכת הצוואה להצטייד בחוות דעת של מומחה פסיכיאטרי ואם מדובר האדם מבוגר מאד, בחוו”ד של פסיכיאטר גריאטרי, המלמדת שבעת עריכת הצוואה המצווה יכול וכשיר לערוך אותה.
תם ולא נישלם.
