למרות זאת, רבים נרתעים מ”לשים את הנושא על השולחן” ולחשוב בצורה מושכלת איך אנו רוצים שרכושנו יחולק בבא היום. כאילו שדיון בנושא יקרב עלינו את הקץ חס וחלילה.

מה המצב כשאין צוואה

בארץ קובע החוק מי הם יורשיו של אדם. זהות היורשים משתנה לפי מצבו האישי של כל אחד, אם הוא נשוי, אם יש לו ילדים, אם יש לו אחים אחיות הורים וכו’.

בעקרון, הירושה עוברת לפי “פרנטלות“. מעין “מעגלים” של יורשים.

פרנטלה ראשונה: בן הזוג והילדים של הנפטר

פרנטלה שניה: הוריו של הנפטר וצאצאיהם

פרנטלה שלישית: הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.

וכך, אם אין יורשים בפרנטלה הראשונה, עובר הרכוש ליורשים בפרנטלה השניה, ואם אין יורשים בפרנטלה השניה עוברים לשלישית.

אדם עורך צוואה כאשר הוא רוצה לשנות את המצב שנקבע בחוק.

דוגמאות

בני זוג וילדיהם

עפ”י החוק כשאדם ניפטר ויש לו יורשים בפרנטלה הראשונה, עובר מחצית עיזבונו לבן זוגו ומחצית מתחלק בין ילדיו בחלקים שווים.

כך יוצא שבן הזוג שנותר בחיים מוצא את עצמו שותף עם ילדיו ברכוש שהותיר המנוח. למשל: אם הניח המנוח בית מפואר עלולים ילדיו לבקש מאמם (לצורך הדוגמא ולפי הסטטיסטיקה נניח שהבעל ניפטר ראשון ) למכור את הבית כיון שהם רוצים לקבל את חלקם  ״ומה נחוץ לה בגילה בית כ”כ מפואר?״.

בני זוג שחיו יחדיו שנים רבות וצברו ביחד רכוש רוצים שלא להיקלע למצב בו יהיו תלויים בויתורים מצד ילדיהם או באי נעימות. לכן הצוואה הנפוצה ביותר היא צוואת בני זוג, צוואה הדדית בה הם משנים את ההסדר הקבוע בחוק. כמובן כל מקרה ונסיבותיו. בד”כ בני הזוג שעורכים צוואה הדדית משאירים את הרכוש אחד לשני (או את מרביתו) ומצווים שמה שישאר אחרי פטירתם יעבור לילדיהם ו/או נכדיהם ו/או למטרה שהם קובעים לפי הנסיבות.

ידועים בציבור

מיהם הידועים בציבור? על שאלה זו נישפכו בפסקי הדין ובספרות המקצועית נהרות דיו.

ידוע בציבור יורש כמו בן זוג. קורה לעיתים שכאשר ניפטר אדם שחי במערכת יחסים עם בן/בת זוג, טוען הנותר בחיים שהם היו ידועים בציבור ולכן הוא זכאי לרשת את המנוח. לפעמים הוא טוען כך בצדק אך לא זוכה לקבלת הסכמת ילדיו או יתר יורשיו של המנוח ואז הוא נאלץ לפנות לערכאות.

לא תמיד מערכת היחסים היא חד משמעית. האם בני הזוג חיו במשק בית משותף? האם משך הזמן שחיו ביחד הפך אותם לידועים בציבור?

כדי להימנע מכך חשוב ביותר שמי שמנהל מערכת יחסים ואיננו נשוי לבן זוגו יערוך צוואה ובה יקבע את אפן חלוקת רכושו לאחר מותו. בין שיקבע בצואתו שהכל יעבור לילדיו ובין שיקבע מה החלק שהוא רוצה להותיר לבן הזוג. בכל מקרה במצב בו מתנהלת מערכת יחסים עם בן זוג חשוב ביותר לערוך צוואה כדי למנוע אח”כ דיונים בערכאות האם בן הזוג הנותר היה ידוע בציבור של המנוח ולכן זכאי לרשת אותו או שלא.

כאשר רוצים לצוות ליורש אחד יותר או פחות מההסדר הקבוע בחוק

שאלה שמטרידה הורים רבים היא האם לצוות לילדיהם את רכושם בחלקים שווים.(עפי”ר לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולמם).

מצד אחד חושבים רבים שאם יצוו חלקים שווים לכל ילדיהם הדבר ימנע סיכסוכים בין הילדים בעתיד. מצד שני יש פעמים רבות הבדלים גדולים בין הילדים. למשל ילד אחד מבוסס מבחינה כלכלית, או שיש לו קריירה מצליחה שתניב לו עושר בעתיד ואילו ילד אחר הצליח פחות, או מצבו הכלכלי /הבריאותי או האישי רחוק מלהיות טוב. כמובן שישנם אין סוף מקרים ולא תמיד הדברים הם שחור לבן. במקרה שההורה סבור שהוא רוצה לאזן טוב יותר את המצב הקיים הוא צריך להסדיר זאת בצוואה.

יש מצבים בהם הורים כבר עזרו לחלק מילדיהם ואילו לילד אחר טרם עזרו. גם זה מקרה בו מן הראוי להסדיר את הדברים בצוואה.

כאשר רוצים לצוות מנה/מנות ולא חלקים

לפעמים רכושו של אדם כולל מספר נכסים,מסוגים שונים או משווי שונה או שיש עליהם מיסוי שונה וכו׳ שטוב היה אילו היו מגיעים ספציפית ליורש מסוים. נניח אם לאדם יש בית ועסק ונותרו לו שני יורשים. יתכן והוא יעדיף לצוות את  הבית לאחד היורשים  ואת העסק ליורש אחר.

צריך כמובן לקבוע הסדר בצוואה מה יקרה אם לא יהיו בעזבון כל אותם נכסים (המנות) שהרי לעיתים חולף פרק זמן ארוךבין מועד עריכת הצוואה לפטירה וחלק מהנכסים כבר נימכרו.

בנוסף יש לקבוע סעיף ״סל״ לגבי נכסים שלא הוזכרו בצוואה או שיתווספו בעתיד.

ועוד ועוד.

צוואה על חלק מהנכסים

אדם יכול לצוות בצוואה רק על נכס/ ים ספציפים ולקבוע כי על יתרת רכושו יחול החוק.

מומלץ לכל אדם להתיעץ עם עו”ד המומחה לתחום זה וללבן את הנסיבות אם במצבו האישי מספק ההסדר הקיים בחוק את רצונותיו או שעדיף לו לערוך צוואה.